<h1>רבינו ירוחם מישרים נט"ו ח"א</h1>
<h2>דף כג:</h2>
מי שנעשה ערב למי שמחייב עצמו בקנין לתת במתנה לחבירו אף על גב דלא מידי חסרי' כיון דלא עביד מצוה משתעבד ואפילו לא קנו מידו כגון ערב דבשעת מתן מעות ויש מי שכתב דאינו מועיל בלא קנין וראשון נראה עיקר בגטי' בתוספות. הנותן שדה לחבירו על מנת שיזון בו יש מי שכתב שיזון אותו כל ימי חייו וכן שתשמשי את אבא וכן שתניקי בני שיינק כל ימי הנקתו שהם כ"ד חדש ולא דאמי לתנאי בגט כי התם די ביום א' דלצערא קא מכוין אבל הכא להרווחה קא מכוין ויש מי שכתב שדינ' שוה והרשב"א נסתפק בדבר (וכן במוכר על מנת כזה תן לפלוני ותקנה לך שדי או הא לך מנה ותקנה שדך לפלוני או תן מנה לפלוני ותקנ' לו שדה או הילך מנה ושדי קנויה לך כתבתיו בקניית קרקע ח"א).
